פרופורציות מצוינות ביהלום, חיוניות לקבלת החזרי אור מרביים מהיהלום הבאים לידי ביטוי בארבע תכונות אופטיות: ברק היהלום, צבעי קשת (אש), ברק הלוח ונצנוצים. המודל האידיאלי להחזרי אור מלאים ביהלום העגול הוא מודל טולקובסקי.
הליטוש העגול הופיע במאה ה- 17, אבל עבר מאז שינויים והושלם לצורתו הנוכחית ע”י מרסל טולקובסקי בשנת 1919.
קיומן של פרופורציות אידיאליות באבן מאפשר קבלת יופי מירבי מהיהלום. הפרופורציות משפיעות בצורה מכרעת על מהלך קרני האור ביהלום ועקב כך על יופיו. יופיו של היהלום מתבטא ב:
- ברק לבן – brilliancy – זהו האור הלבן המוחזר מפני השטח ומתוך היהלום בחזרה לעין. החזר אור זה אחראי לברק הלבן המעניק ליהלום את יופיו וחיותו.
- צבעי קשת (אש) – fire – אלו הם הצבעים ( כחול, ירוק, אדום וכו’ ) הנראים לעין בעיקר מסביב ללוח. צבעים אלה נוצרו ע”י שבירת קרני האור במשטחי הכתר המתנהגים כפריסמה עקב שיפועם. שילוב הברק הלבן והאש מעניקים ליהלום את יופיו הרב.
- ברק הלוח – luster – מתואר ככמות והאיכות של האור הלבן המוחזר מפני הלוח. חלק מקרני האור הפוגעות בלוח מוחזרות ממנו מבלי לחדור ליהלום. עקב כך נוצר ברק חזק על פני הלוח המזכיר את הברק המתקבל על פני מראה כשהיא מופנית לכיוון השמש. איכות ברק הלוח תלויה בעיקר באיכות הצחצוח של הלוח.
- נצנוצים – scintillation – אלו הם הנצנוצים והברקים של אור לבן וצבעוני המתקבלים כאשר האבן נמצאת בתנועה.
כדי לדעת האם לגבר או אישה יש פרופורציות גופניות יפות נשווה בד”כ בין יחס משקל לגובה.
כדי לדעת ביהלומים האם ליהלום יש פרופורציות יפות נשווה בין יחס משקל בקראט לקוטר ממוצע. את קוטר היהלום מודדים ע”י מכשיר הנקרא מיקרומטר, או גייג’ (gauge)או שעון.
קוטר יכול להתקיים בעיגול. ביהלום הרונדיסט = קוטר. בהתייחסות לקוטר היהלום נדבר על קוטר ממוצע כי לעיתים הרונדיסט אינו עגול באופן מושלם ובשל כך יהיו ליהלום מספר קוטרים.
קוטר ממוצע הוא הממוצע בין הקוטר המינימלי לבין הקוטר המקסימלי.
למשל, אם נמדוד במיקרומטר קוטר של אבן במשקל 1.00 קראט ונקבל שלושה קוטרים שונים: 6.40, 6.42, 6.50, הרי שהקוטר הממוצע יהיה 6.45 מ”מ.
חוסר התאמה בין קוטר היהלום לבין משקלו יכול ללמדנו על פרופורציות לא נכונות ביהלום שישפיעו על החזרי האור שלו. למשל: קוטר של אבן במשקל 0.50 קראט צריך להיות 5.2 מ”מ. אולם, אם האבן שוקלת 0.50 קראט והקוטר הוא 4.9 מ”מ, הרי שקוטר קטן מדי ביחס למשקל האבן מעיד על מבנה צר וגבוה של האבן. אם האבן שוקלת 0.50 קראט והקוטר שלה הוא 5.5 מ”מ, הרי שקוטר גדול מדי ביחס למשקל האבן מעיד על מבנה רחב ושטוח של האבן.
יש לזכור שכל מדידות הפרופורציה באבן, מתייחסות תמיד לקוטר הממוצע של האבן.
גודל הלוח – Table Size
56%-60% – גודל הלוח המועדף כיום.
ניתן להעריך את גודל הלוח ע”י לופה. יש למדוד פי כמה המרחק מהעוקץ עד קצה הלוח EF גדול יותר מאשר המרחק מקצה הלוח ועד הרונדיסט FG.
כמו כן, במידה והאבן סימטרית ואורך הכוכב שווה לאורך החצאית בלמעלה ניתן להסתכל על צורתם של שמונת קווי הלוח והכוכבים: האם הם קעורים (לוח של 59% ומטה) האם ישרים (לוח בסביבות 60%) או קמורים (לוח של 64% ומעלה).
עומק הפוויליון (לוח כפול) – Pavillion Depth
42% – 45% – עומק פוויליון נורמלי.
43%-44/5% – עומק פוויליון אופטימלי.
הלוח הכפול הוא ההשתקפות של הלוח האמיתי שמשתקף בפוויליון בצורת פרח, הנראה דרך הכתר, והוא ההשתקפות הראשונה מסביב לעוקץ.
ככל שהפוויליון עמוק יותר, כך הלוח הכפול גדול יותר ותופס שטח גדול יותר מהשטח של הלוח האמיתי. ככל שהפוויליון שטוח יותר כך הלוח הכפול קטן יותר ותופס שטח קטן יותר מהשטח של הלוח האמיתי.
הלוח הכפול מהווה את האינדיקציה לעומק הפוויליון בלבד.
עובי הרונדיסט – Girdle Thickness
הרונדיסט ביהלום הופיע לראשונה בתחילת המאה ה-20. לפני כן הכתר והפוויליון היו מחוברים. הרונדיסט מגן על האבן ומסייע בשיבוצה בתכשיט.
כל מדידות עובי הרונדיסט מתבצעות תמיד באזור הצר של הרונדיסט (מרכז החצאיות).
ישנם שני סוגי רונדיסט:
- רונדיסט אחיד – זהו רונדיסט שכל האזורים הצרים בו שווים זה לזה בעוביים. במקרה זה תהיה לרונדיסט מידת עובי אחת.
- רונדיסט לא אחיד– זהו רונדיסט שלא כל האזורים הצרים בו שווים זה לזה בעוביים. במקרה זה, נמדוד את עובי הרונדיסט מנקודת המינימום לנקודת המקסימום באזור הצר. במקרה זה יהיו לרונדיסט 2 מידות עובי.
- במידה ויש נייף, קילוף או נטייה באזור הרונדיסט ונותרת שארית רונדיסט מתחתם, היא תילקח גם בחשבון במדידה.
גודל העוקץ – Culet Size
את גודל העוקץ מודדים דרך הלוח. במידה והעוקץ סגור Pointed הוא יקרא בתעודה הגמולוגית: None . במידה והעוקץ מקולף– Chipped הוא יקרא בתעודה הגמולוגית None אבל יסומן בתעודה כעוקץ מקולף. (בעיית ניקיון)
במידה והעוקץ אינו סגור, אלא פתוח (מלוטש), הוא יראה בד”כ שחור בלופה ויוגדר ע”י המידות הבאות: Ex. Large, V.Small, Small, Med, Sl. Large, Large, V.Large
זווית הכתר – Crown Angle
זווית הכתר נמדדת לפי שיפוע הקצווה בלמעלה בפרופיל של האבן.
31-36 – זווית כתר נורמלית
33-35– זווית כתר אידיאלית
גובה כללי של האבן – Total Depth
גובה כללי = גובה/קוטר ממוצע *100
59%-62.9% – גובה כללי מקובל
יש לשים לב שבמידה והגובה הכללי גבוה מדי, הרי או שהכתר גבוה מדי, או שהרונדיסט עבה מדי או שהפוויליון עמוק מדי או צירוף שלהם. ולהיפך, במידה והגובה הכללי נמוך מדי הרי או שהכתר נמוך מדי, או שהרונדיסט דק ביותר או שהפוויליון שטוח מדי, או צירוף שלהם.
הציון הסופי של ה- CUT
בשנת 2006 החל ה- GIA לדרג את ציון ה – CUT. ציון זה מתייחס לאטרקטיביות של האבן. הG.I.A- אינו נותן ציון בנפרד לפרופורציות. ציון ה- CUT מורכב מדירוגי הפרופורציות, הסימטריה והצחצוח, תוך דגש מרכזי על הפרופורציות של היהלום.
- Excellent – מצוין
- Very Good – טוב מאוד
- Good – טוב
- Fair – לא טוב
- Poor – גרוע
- סדר הופעת המדדים של היהלום בתעודה הגמולוגית של ה- GIA הוא:
- צורת ליטוש – Shape and Cutting Style
- משקל – Carat Weight
- צבע – Color Grade
- ניקיון – Clarity Grade
- ציון עבודה – Cut Grade
- ציון צחצוח – Polish
- ציון סימטריה – Symmetry
- פלואורסנטיות – Fluorescence
- קיימות שתי תופעות שונות שיכולות להופיע באבן עקב עומקי פוויליון לא תקינים:
- מרכז שחור – Black Center כאשר הפוויליון עמוק מדי 49% ומעלה, נוצרת בריחת אור גדולה דרך הפוויליון החוצה, האבן נראית שחורה מהלמעלה והלוח הכפול משתווה בגודלו ללוח האמיתי.
- עין הדג – Fish-Eye כאשר הפוויליון שטוח מדי 37% ומטה, נוצרת בריחת אור מרובה דרך הפוויליון החוצה, הרונדיסט משתקף בלוח והאבן נראית אפלה מהלמעלה.
- Fish – Eye יכול להיגרם גם כתוצאה משילוב של לוח גדול מדי וכתר שטוח מדי. במקרה זה האבן תראה חסרת חיים מהלמעלה, הרונדיסט ישתקף בלוח, אבל נראה את הלוח הכפול כיון שאין בעיה בעומק הפוויליון.
מעוניינים ללמוד עוד על הנושא? תוכלו לפנות למרכז ללימודי הגמולוגיה ולהירשם לקורס גמולוגיה יוקרתי, הקורס הותיק והנחשב ביותר בבורסת היהלומים.
ניתן גם להזמין את הדס דורי בר משה להרצאת העשרה על יהלומים.